<h1>מעשה רוקח הלכ' יו"ט סימן ק"ו</h1>
<h2>דף כד:</h2>
בתשובת ר' צמח ר"ש מתיבתא חלק שתפרו גוי או צבעו גוי אסור ליטל מן הגוי בי"ט כדאי' בפ' מקום שנהגו ד' כ"ה בדוק לן רבא תנן מולכין ומביאין כלים מבית האומן ותנן אין מביאין כלים מבית האומן הא כיצד ומשני כאן בארבעה עשר כאן בחש"מ מכל זה משמע י"ט אסור אבל אם שוגר לו גוי כלים תפורים שנגמרו מלאכתן בעי"ט מקבל ממנו שאין זה חמור יותר מדגים ופירות דבני יומן פי' דאדומי כבני יומן דאם מעי"ט נצודו או הפירות נתלשו מעי"ט מותר לקבל ממנו וכ"ש כלים תפורין, ומתשובה זו למדנו נמי שאם הביא גוי כתב לחוץ לתחום לישראל בשבת או בי"ט שמותר לקבל ממנו (מוקצה) ול"מ לישראל אחר אלא אפי' לאותו שנשלח הכתב ומותר דליכא למיחש שמא ירבה בשבילו בשבת ואין אסור לקרות בו כדאמר בשבת ד' קמ"ט שמא יקרא בשטרי הדיוטות דהיינו מילו בשט"ח ומונה אדם אורחים דומה לשט"ח שבדעתו לכתוב ולמנות אורחין הלכך גזרו עליהם אבל שאר כתבים לא גזרו עליהם בשם רבינו שמואל שמעתי שיש חילוק בין קריאה בפה לראי' בעלמא וזכר לדבר דתנן בשבת ד' י"א ולא יקרא לאור הנר באמת אמרו החזן רואה היכן התינוקת קורין אבי העזרי.
